למדתי מהנושא שממקומות נמוכים אי אפשר רק לעלות, אפשר גם לרדת.
הדבר האחרון שהייתי רוצה זה לחיות במקום כזה שבני האדם כלל לא חשובים וצריך רק לשרת את המדינה.
אבל אני יודעת שהאנשים האלה היו גמורים לאחר המלחמה והיה ממש קל להפיע עליהם, יש כאלה מיעוטים שאפילו זכו להנהיג, אבל בגלל שהרוב שעבד היה כבר בלי כוח הם לא התנגדו.
אני שמחה שישראל היא מדינה דמוקרטית, שיש לבני אדם זכויות כמו שיש להם חובות.
נהניתי להיכנס לראש של אנטוליו, היה מאוד נחמד להיות אדם שמנסה לשתף כמה שיותר כשהוא יודע שהוא מסכן את חייו, אדם שרוצה להראות לעולם שאיטליה צריכה עזרה ושיבואו, אדם שרוצה לעניין את הקוראים שלו ושואל אותם שאלות כאלה במהלך הבלוג, אפילו שעצוב לי שלא היו לו תגובות והוא היה צריך להמציא אותן ולעשות כאילו יש לו קוראים.
הקשיים היו למצוא חומר, היה די הרבה בספר וגם באינטרנט אבל זה לא הספיק, אנטוליו היה דמות די דלה, לא ידענו עליו הרבה, וזה כי באמת לא ידעתי מה עבר על האדם הפשוט כל יום בחיו באיטליה הפשיסטית ונאלצתי חלק להמציא או פשוט להסתדר ככה שלא נידע עליו הרבה, במילא דברים צריכים להיות חסויים כי עלולים למצוא אותו ולהרוג בגלל צנזורה.
אני חושבת שמיומנויות של דמיון ושל כתיבה, לא יוצא לי לחשוב מה היה קורה אם הייתי אדם אחר ובטח שלא בתקופה אחרת שלא הייתה מוכרת לי, יש לי עוד על מה לעבוד אבל אני חושבת שיצא די בסדר מבחינת כתיבה וחשיבה לבינתיים.
יתרון כמעט הכל, דרך טובה ללמוד חומר, יצירתית וגם היה די כיף. חיסרון הוא היה מההתחלה להיפגש בקבוצות ורק אחרי שישבתי לבד בתור יחידה שעושה את העבודה ואף אחד לא מתערב במה שאני כותבת הבנתי מה רוצים ממני. היה קשה בקבוצות ואני חושבת שעבודות כאלה צריך לאפשר גם לעשות לבד, גם להיפגש זה לא קל.
למדתי שקשה לי לעבוד בקבוצות וכשאני לבד, הכל יוצא ממני בבת אחת ויש לי הרבה מה לכתוב ואני שמחה שאין לידי מישהי שתגיד לי שבמקום המשפט הזה תכתבי ככה וככה.
הדבר האחרון שהייתי רוצה זה לחיות במקום כזה שבני האדם כלל לא חשובים וצריך רק לשרת את המדינה.
אבל אני יודעת שהאנשים האלה היו גמורים לאחר המלחמה והיה ממש קל להפיע עליהם, יש כאלה מיעוטים שאפילו זכו להנהיג, אבל בגלל שהרוב שעבד היה כבר בלי כוח הם לא התנגדו.
אני שמחה שישראל היא מדינה דמוקרטית, שיש לבני אדם זכויות כמו שיש להם חובות.
נהניתי להיכנס לראש של אנטוליו, היה מאוד נחמד להיות אדם שמנסה לשתף כמה שיותר כשהוא יודע שהוא מסכן את חייו, אדם שרוצה להראות לעולם שאיטליה צריכה עזרה ושיבואו, אדם שרוצה לעניין את הקוראים שלו ושואל אותם שאלות כאלה במהלך הבלוג, אפילו שעצוב לי שלא היו לו תגובות והוא היה צריך להמציא אותן ולעשות כאילו יש לו קוראים.
הקשיים היו למצוא חומר, היה די הרבה בספר וגם באינטרנט אבל זה לא הספיק, אנטוליו היה דמות די דלה, לא ידענו עליו הרבה, וזה כי באמת לא ידעתי מה עבר על האדם הפשוט כל יום בחיו באיטליה הפשיסטית ונאלצתי חלק להמציא או פשוט להסתדר ככה שלא נידע עליו הרבה, במילא דברים צריכים להיות חסויים כי עלולים למצוא אותו ולהרוג בגלל צנזורה.
אני חושבת שמיומנויות של דמיון ושל כתיבה, לא יוצא לי לחשוב מה היה קורה אם הייתי אדם אחר ובטח שלא בתקופה אחרת שלא הייתה מוכרת לי, יש לי עוד על מה לעבוד אבל אני חושבת שיצא די בסדר מבחינת כתיבה וחשיבה לבינתיים.
יתרון כמעט הכל, דרך טובה ללמוד חומר, יצירתית וגם היה די כיף. חיסרון הוא היה מההתחלה להיפגש בקבוצות ורק אחרי שישבתי לבד בתור יחידה שעושה את העבודה ואף אחד לא מתערב במה שאני כותבת הבנתי מה רוצים ממני. היה קשה בקבוצות ואני חושבת שעבודות כאלה צריך לאפשר גם לעשות לבד, גם להיפגש זה לא קל.
למדתי שקשה לי לעבוד בקבוצות וכשאני לבד, הכל יוצא ממני בבת אחת ויש לי הרבה מה לכתוב ואני שמחה שאין לידי מישהי שתגיד לי שבמקום המשפט הזה תכתבי ככה וככה.
